שנים מספר למד השליח ר' נחמן סודק בישיבה ב770, בה גדל והתחנך במחיצת הרבי. בהזדמנויות אין ספור היה מספר בערגה את דברי ימיו בישיבה וזכרונותיו מימים אלו. רבה היתה התקשרותם של תלמידי התמימים ברבי ומסירותם לפעולותיו לא ידעה גבולות, דבר שבא לידי ביטוי חי ומוחשי עם צאת חלק ניכר מן הלומדים אז ב770, בשליחותו של הרבי למדינות שונות בקצוות תבל. להלן פרקי זכרונות מפיו:
יחסו של הרבי אל התלמידים באותן שנים העיד על אהבה גלויה. טרם בואי בקשרי השידוכין עם בתו של החסיד השד"ר ר' בן-ציון שם-טוב, התעניין חותני לעתיד, הרב שם-טוב אצל הרבי אודות הצעת השידוך והרבי השיבו: "איך קען עם, ער האָט געאַרבעט אויף די שיחות" [הנני מכירו, הוא עבד על ה'שיחות']...
הצעת השידוך נגמרה במזל-טוב ואחריה החלה תקופת ההכנה לקראת החתונה. באחד הימים באותה תקופה, הזמין אותי הרב חדקוב למשרדו והתעניין האם אהיה מוכן לנסוע בשליחותו של הרבי לטורקיה. השבתי בחיוב והוספתי כי אהיה מוכן לנסוע להיכן שהרבי רוצה. בשומעו זאת התרצה הרב חדקוב ופקד עליי לחזור ל'זאל'.
פקודתו של הרב חדקוב לשוב אל ה'זאל', שבאה בהמשך להבעת נכונותי לצאת להיכן שיורה הרבי, היו עבורי לימוד והוראה, ונסיון להוסיף וללמוד בשקידה והתמדה מבלי לדעת מה העתיד צופן לי והיכן יהיה עליי לפעול, ובמילא נדרשתי לשקוע בלימוד ולהמתין לבוא ההוראה.
מעשה זה שב על עצמו מספר פעמים, כאשר מפעם לפעם היה הרב חדקוב מזמין אותי ומציע בפניי מקום לשליחות, ומתעניין האם אהיה נכון לצאת לשם. לרוב היו אלו שמות של מקומות משונים ורחוקים, ומטרתו של הרב חדקוב הייתה לנסותני האם מוכן אני לקבל על עצמי את שליחותו של הרבי.
באחת ההזדמנויות בהן קרא לי הרב חדקוב, התבטאתי כי אהיה נכון לנסוע "אויך אויף אַ שווערען שליחות" [גם לשליחות קשה]. למשמע הדברים שאל הרב חדקוב: "וואָס?", וחזר על דבריו. היה זה עבורי לימוד והוראה כי היציאה בשליחות הרבי היא תכלית החיים, ואין להתייחס אליה כדבר 'קשה'.
ימים אלו, בהם המתנתי להוראה בדבר היציאה לשליחות, עברו תוך התמודדות וציפיה קשה. עם זאת המשכתי כל אותה העת ללמוד בשקידה והתמדה ובהמתנה דרוכה לקבלת ההוראה המיוחלת.
את דבר השליחות זכיתי לקבל ב'יחידות' אצל הרבי. הרבי אמר לי כי ברצונו שאסע בשליחותו הקדושה ללונדון, והוסיף כי יש לערוך את החתונה שם וזו תהיה תחילתה של השליחות. שאלתי מה יהיה עליי לעשות בלונדון במסגרת השליחות, והרבי השיב תוך שהוא מגביה את ידיו הק': "ס'איז דאָ טויזענטע זאַכן צו טאָן, טויזענטע זאַכן" [יש אלפי דברים לעשות, אלפי דברים]. עם זאת הורה לי הרבי להתחיל בפתיחת סניף של המרכז לעניני חינוך, ושבהמשך אבוא בכתובים והרבי יכתוב לי על המשך העבודה מה ואיך לעשות.
במהלך השנים הבאות זכיתי לאגרות קודש רבות בהן הדרכות מפורטות.
אציין אשר מיד עם קבלת השליחות מהרבי, חשתי כי יחסו של הרבי אליו הפך באחת ל'ידידותי' יותר; ואף ש'טון' דיבורו הק' היה עד אז רציני עד מאוד, השתנה הדבר באחת ולפתע - כשהרבי דיבר על עבודת השליחות המסורה לי - דיבורו נעשה רך, כדַבֵר "איש אל רעהו".
הוראתו של הרבי כי יש לערוך את החתונה בלונדון ולהתחיל בה את עבודת השליחות, היוותה עבורי אכזבה רבה, משום שחפץ הייתי לקיים את החתונה בניו-יורק ושהרבי יהיה מסדר הקידושין.
עם זאת, מובן שלא היה לי כל ספק כי החתונה תיערך כהוראת הרבי בלונדון, אלא שביקשתי מהרבי אשר לכל הפחות יהיה נוכח בחתונה 'ברוחניות'. הרבי ענני: "נישט נאָר אין רוחניות, נאָר אויך אין גשמיות" [לא רק ברוחניות, אלא גם בגשמיות], ואכן הרבי שלח לחתונה את ר' לייבל רסקין (ששהה אז בשליחות הרבי בכמה עיירות באירופה), ר' יוסף ויינברג ור' בערל בוימגרטן שאף הם שהו באותה עת באירופה מסיבות שונות, ונוסף עליהם שיגר הרבי גם את ברכת קדשו באמצעות 'טלגרם' שהגיע ליעדו בשעת החתונה, וכך השתתף הרבי בחתונה שהייתה גם התחלת השליחות - 'בגשמיות'.
ימים אחדים קודם החתונה, נערכה מסיבת ה'תנאים' בהשתתפות כמה מזקני החסידים, והיא נוצלה לשם הקמת המוסד "צעירי אגודת חב"ד" באירופה. הייתה זו לא רק מסיבה אלא גם אסיפה שנמשכה מספר שעות, ואת רישומיה העלה על הכתב ר' בערל בוימגרטן, בפרוטוקול מסודר אותו שיגר אל הרבי.
במשך האסיפה, ר' לייבל רסקין דיבר בהתעוררות ובהתלהבות על קריאתו של הרבי "ופרצת", על משימת החיים לפרוץ את כל הגדרים והצדדים, ועל פעולתו של הרבי בכיבוש העולם כולו. הוא שיתף את הקהל מביקוריו בעיירות שונות באירופה, אז גילה אשר כמעט בכל עיר ישנו יהודי הנמצא בקשר מכתבים עם הרבי ובאמצעותו משפיע הרבי על כל העיר.
גם את העובדה שמסיבת ה'תנאים' הפרטית, לכאורה, שלנו, הפכו לאסיפה כללית ביחס לשליחות הרבי, העלה ר' לייבל על נס. הוא הצביע על-כך כהמחשה הטובה ביותר לתביעתו של הרבי "ופרצת", והדגיש כי כה ראוי הדבר שיהיה במסיבת 'תנאים' של תלמיד תומכי תמימים, "נר להאיר".
עוד קודם לכן, לפני יציאתי מ770 ונסיעתי לשליחות בלונדון, הורה לי הרבי שאקשר את פעולותיי ל"כח התורה", "וויזען דיין כח התורה" [הראה את כח התורה שלך].