top of page
Search
Writer's pictureעבודת השליחות

ניצב עליו!

התוועדות מרוממת עם הרב שלמה קונין שליח הרבי למדינת קליפורניה

 

רוח חדשנית שררה באמריקה בשנות הכ"ף. תנועת ה'היפים' החלה להתפשט במהירות, וצעירים רבים הצטרפו אליה בהתלהבות. התנועה קראה ל'שחרור' ול'חופשיות', הצעירים נטשו את החיים הרשמיים והמהוקצעים שאפיינו את אבותיהם, הפסיקו להתעניין בכסף, התיישבו בקרנות הרחובות מגודלי שיער וזקן, קראו תיגר על המסגרת ודיברו על חיפוש משמעות החיים.


מרכז ה'היפים' והמקום שייצג אותם יותר מכל היה קליפורניה.


באותה תקופה שלח אותנו הרבי לקליפורניה, וב'יחידות' שהתקיימה לפני נסיעתנו, אמר: "שלמה , דו וועסט אַ יינעמען גאַ נץ קליפורניה" [שלמה, אתה תכבוש את כל קליפורניה].


הרבי הטיל עלינו לכבוש ולשחרר את כל קליפורניה. בהיותה של קליפורניה מדינה של אנשים 'פתוחים' יש ייתרונות וחסרונות. החסרונות כבר ידועים, אולם אנו הגענו הנה בכדי לחפש ולגלות את הטוב.


כשאמי, שזכתה לחביבות יתירה מהרבי, ממש כמו בת, הייתה ב'יחידות', הרבי כביכול 'הזהיר' אותו על הקשיים הטמונים לפניי בקליפורניה. אמי אמרה לרבי: "שלוימ'לה שלי כבר יסתדר אתם", והרבי חייך.


כשהרבי שולח שליח, הוא שולח אותו למקום המדויק בגנו של השם אותו הועידה לו הכוונה העליונה, זהו המקום בו עליו לפעול, ושם הוא יכול להצליח. ואותנו – כאמור – שלח הרבי בשנת תשכ"ה לקליפורניה.


יש בעל הבית


הדבר החשוב ביותר אותו שליח צריך לזכור כל העת הוא שהוא שליח. פשוטו כמשמעו. הוא לא עצמאי, יש לו 'בוס' – המשלח. מצד אחד, המשלח נמצא אתו תמיד ונותן לו את הּכֹחות לנהוג כדרוש, ומהצד השני – השליח מייצג את המשלח, ואם חלילה הוא ינהג שלא כראוי, ולו בפרט קטן, הרי שהוא עושה זאת רח"ל בשם המשלח.


לכן, הדרך היחידה להביא את האש המאירה של הרבי ולכבוש אתה את מקום השליחות, היא שהאש הזו תהיה בראש ובראשונה אצלך. הדרך היחידה לוודא זאת היא הציות להוראות של הרבי. כשהשליח מציית, הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא מקיים את שליחותו כשורה.


בכל פעולה ובכל רגע ביום, צריך השליח לחיות מתוך מּודעּות שהרבי אתו. הוא עושה את הפעולה הזו מול הרבי. אם יש לו ספק, ולּו הקטן ביותר, האם הרבי יחייך ויהנהן בראשו לאות קורת רוח והסכמה למעשהו, אסור לו לעשות את אותו הדבר. אם הרבי לא מחייך מהמעשה של השליח, הרי הוא רחמנא-ליצלן בדרך הלא נכונה.


והדרך של המשלח היא "יודע את העולם, ומכוון למרוד בו". תפקידו של שליח הוא לעבוד עם ובתוך העולם, ולשם כך עליו להכירו, אולם עליו לזכור תמיד שהוא צריך "לכוון למרוד בו" – לא להתפעל מהעולם, לזכור תמיד שהוא נמצא בשליחות כדי לגלות אֹלקות בתוך העולם. לבטל את ההעלם והסתר ולגלות את האור, ולא להיפך – להתפעל חלילה מההעלם.


ונתתי גשמיכם


אמחיש זאת עם מקרה שאירע עמי:


באחד הימים קיבלתי טלפון מהפדרציה היהודית בקליפורניה. "אתה אדם מעניין", אמרו לי, "אתה חובש כובע שחור, עוטה מעיל שחור ואתה מדבר אנגלית. ברצוננו שתופיע בפני קבוצת המנהיגּות של צעירי הפדרציה ותענה להם על שאלות שונות".


נעניתי להזמנה בשמחה, נסעתי אל המקום המיועד, וברגע בו נכנסתי אל אולם ההתכנסות הושיטה לי אחת ממארגנות האירוע את ידה. הקהל כולו הביט בנעשה.


לא הושטתי את היד וניסיתי להסתפק בברכת שלום, אך היא לא וויתרה ושאלה במה חטאה שאינני מוכן לתת את ידי.


הסברתי שהיא לא חטאה בדבר חלילה, והתורה מצווה עלינו לנהוג כך דווקא מתוך הכבוד הרב אותו היא רוחשת לנשים.


התקדמנו אל תוך האולם, ישבנו במשך שעה ארוכה בה עניתי על כל שאלותיהם, ובסיום הם הזמינו אותי לפגישה נוספת.


יושבת הראש של הועידה התקשרה אליי לאחר-מכן ואמרה: אני לא יודעת איך לומר לך את זה, אבל היית פופולרי מדי, ולכן הפדרציה היהודית לא מאפשרת לנו להזמינך שוב. האם תסכים שאני ובעלי נבוא אליך לבית חב"ד מדי שבוע ותלמד אתנו?"...


אבל המעניין ביותר הוא שדווקא אותה אשה שהושיטה לי את ידה, היא כיום סבתא לנכדים שמתחנכים מוסדות ליובאוויטש בקליפורניה, וילדיה – המתגוררים באזורים שונים בקליפורניה – מעורבים כולם בבתי חב"ד באזוריהם...


כמותו!


לעיתים יכולה לעלות אצל השליח 'הוא אמינא' לעשות לעצמו הנחות, להתחשב בשיקולי נוחות ונעימות.


אבל זה לא אנחנו!


אנחנו שלוחים. שלוחים של הרבי. כשמישהו מושיט לך יד עליך לעצור ולחשוב: אילו הייתי עומד מול הרבי, הייתי לוקח את היד הזאת?! ובכן, אתה עומד מול הרבי! ואם אתה לוקח את היד אתה לוקח את הרבי אתך!


עלינו לזכור: עבודתנו היא אך ורק להיות שלוחים, להיות "שלוחו של אדם כמותו". אסור לנו בשום אופן לסחוב את הרבי למקום בו הוא לא רוצה להיות, ולא רוצה שאנחנו נהיה.


רק כך נצליח!


כשאני לא עשיתי מה ששיקולי נעימות אומרים לעשות, אלא מה שהרבי רוצה שאעשה – יצאו מכך רק תוצאות טובות, שפירותיהן ניכרות עד עצם היום הזה.


בנקאי הבנקאים


כשהשליח בטל אל המשלח ולא עומדים בפניו כל שיקולים אחרים מלבד ביצוע רצונו וראיית המשלח לנגדו תמיד, הוא גובר על כל הקשיים.


אם מעשיו ואופן התנהלותו הם כאלו שהרבי שמח בהם, והוא לוקח את הרבי עמו למקום שהרבי רוצה להיות בו, הרבי גם פותר את כל הקשיים.


"איי, געוואַ לד", יזעק שליח, "חשבונות הבנק של בית חב"ד, הרכוש של הרבי, עומדים להיות מעוקלים בתוך שבוע". אז תדבר עם הרבי! תבקש ממנו! תכתוב לו!


אתה מדבר עם הבנקאי של כל הבנקאים! הרופא של כל הרופאים! הוא יכול לפתור את בעיותיך! רק תחיה עמו, תעמיד אותו כל העת מול עיניך, תדע שהוא אתך. וכשאתה יודע שאתה שליח של הרבי, ופועל מתוך אמונה, שמחה ובטחון – הרבי לא ייתן לך ליפול חלילה.


הרבי רצה שנדע שעומדת מולנו עבודה לא פשוטה, אך גם לימד אותנו שכשאש בוערת מתחת לרגלנו, תפקידנו הוא לא לברוח, אלא לקפוץ גבוה יותר – "לכתחילה אַ ריבער". זוהי דרך חיים!


ותמיד ידעת שכשאתה הולך עם הרבי, כשהרבי נמצא בנשמתך, ואתה מנסה ככל יכולתך להתחבר ולהתקשר אליו בכל נימי נפשך, הרגשת שאתה נמצא בעולם אחר, והרבי נמצא אתך וממוקד בך ורק בך.


 

"אפשר לקיים את שניהם"!

בהיותי בחור, זומנתי פעם למשרדו של הרב חדקוב. "אתה הרי מרובע ברונקס", אמר לי. הנהנתי בחיוב, והוא המשיך: "מה אתה אומר, שלמה, שליח של הרבי יכול להצליח בברונקס?". אמרתי: "שליח של הרבי מצליח בכל מקום אליו הרבי שולח אותו!".


הרב חדקוב שאל מיד: "אתה מוכן להיות שליח בברונקס?", ועניתי מיד בחיוב.


מכיוון שהייתי תלמיד ישיבה, דיברתי עם הנהלת הישיבה – הרב מנטליק והרב דוד רסקין עליהם השלום, ונועצתי בהם איך ליישם את זה, שכן – וזו הוראה גם לבחורים היום – אם אתה תלמיד ישיבה, בחור של הרבי, אתה מוכרח לציית ולהקשיב להנהלת הישיבה.


יחד כתבנו על כך לרבי, ותשובתו הקדושה הייתה:


"אפשר לקיים שניהם".


לאחר שקיבלתי את התשובה הזו, הגברתי את לימודיי בישיבה עוד יותר, בד בבד עם הפעילות בברונקס.


הרבי קובע, וזהו מסר לכל השלוחים: אפשר להתמקד בשניהם. והכוונה היא לאו דווקא על הזמן אותו מקדישים לתפילה וללימוד, אלא על איכות התפילה והלימוד והריכוז המלא בהם.

 

בשיתוף פרויקט My Encounter לשימור זכרונות ועדויות מהרבי של חברת JEM

121 views0 comments

Recent Posts

See All

Yorumlar


bottom of page